חפש  

                      סמל המכינה





 

אודות "מכינת גל"

 

מכינת גל – הינה המכינה הקדם- צבאית להכשרת מנהיגות לבני נוער עם כישורי מנהיגות ורצון להוביל ולקחת אחריות בהנהגה בחברה הישראלית.
במכינה לוקחים חלק בנים ובנות חילוניים, דתיים ומסורתיים המגיעים ממגוון גיאוגרפי, חברתי, כלכלי ותרבותי נרחב, אשר סיימו את בית ספר התיכון והחליטו לדחות את שירותם הצבאי בשנה לשם שנת עשייה משמעותית ביותר.
מטרת המכינה היא לעצב ולהכשיר קבוצת בני נוער, לפתח כישורי מנהיגות ומודעות חברתית בקרבם, לצד לימודי היסטוריה, גיאוגרפיה של ארץ ישראל ולימודי יהדות, תוך שימת דגש על הכנה לשירות צבאי משמעותי ביחידות שדה קרביות בתפקידי איכות וכמובן בפיקוד וקצונה.
ייחודיות המכינה היא בכך שחניכיה גרים בלב שכונות בערים עכו וחיפה ועוסקים בתרומה לקהילה בה הם חיים.

מכינת גל הינה מכינה קדם צבאית אשר הוקמה ביוזמה של "מרכז מעשה" ובשיתוף עם תנועת "אחריי!" ומעצם כך חניכיה נהנים מהיתרונות של שני הארגונים המיוחדים הללו, לדוגמא, המכיניסטים במכינת גל מובילים בסדרות השטח של תנועת "אחריי!" מתנסים בהדרכת קבוצות, פעילויות, עמידה מול קהל והכנה לפיקוד מול מאות חניכים וחניכות ובכך משפיעים כבר במהלך המכינה על עשרות בני נוער נוספים.

במכינת גל לוקחים חלק כ-100 בני נוער מדי שנה, אשר פועלים בשלושה מתחמים (קמפוסים) כשלוש קבוצות שהן חלק ממחזור אחד, כך זוכה כל מכיניסט ליחס אישי וקבוצה אינטימית מחד ושייכות והיכרות עם עוד עשרות חברים וחברות מאידך. כמובן שמסה שכזאת של מכיניסטים ומכיניסטיות בערים עכו וחיפה תורמת להשפעה החיובית על הקהילה בערים.
 
סגל ההדרכה- כולל ראש מכינה, סגנית מנהלת, רכזי קבוצות, מדריכים חברתיים, מדריכי הכנה לצבא, טבחית, סגל מרצים, מנהלת משרד, אב בית ועוד עשרות שותפים לדרך אשר מלווים את המכיניסטים לאורך כל השנה. כולם אנשי חינוך אשר מאמינים באמונה שלמה ובכנות בכל אחד ואחת ועושים זאת בצורה מקצועית, אחראית, ומתוך דוגמא אישית וניסיון נצבר
.



 


התוכנית השנתית

לימודים והרחבת אופקים - העשרה בנושאים: מנהיגות, תהליכי קבלת החלטות מורשת, יזמות, יהדות, איסלאם, זהות, גיאוגרפיה ועוד. הלימודים נערכים באווירה מהנה ומזמינה, ללא בחינות ועבודות.
הכנה לקראת השירות הצבאי- הכנה פיזית ומנטאלית לקצונה ופיקוד, הכנה לימי מיון וגיבושים, התמודדות בתנאי לחץ, מפגש עם מפקדים ומפקדות בכירים מכלל חיילות הצבא. יציאה לסדרת ניווטים וסדרת הישרדות.
תרומה לקהילה- התנדבות קבועה בערים עכו וחיפה וביצוע פרויקטים קהילתיים בשכונות- הדרכה, הובלת קבוצות, חונכות אישית עם ילדים, עם בני נוער, התנדבות במועדוני נוער, פנימיית נירים ועוד.

מסיירים ברחבי הארץ - מכירים כל מקום ואתר במולדתנו - נודדים בצפון, נודדים בדרום, טיולי מדבר, לילות לבנים בשטח ובסיום השנה מסע חובק ישראל למשך שבועיים מלאים בניהול והובלת המכיניסטים.
ניהוג משותף- שותפות בקבלת החלטות הנוגעות לחיים במכינה ביחד עם צוות המכינה והקבוצה כולה.



 

דבר ראש המכינה

גיבושו של אני מאמין חינוכי?(דני ולעל ראש המכינה).

בבואי לבחון את האני מאמין החינוכי שלי , עמד מולי הדגש המרכזי האומר כי יש לבחון את גישתנו לחינוך ילדי האחר, אל מול חינוך ילדינו אנו. כמו כן להבנתי , גישה  חינוכית, אני מאמין חינוכי , תקף לכלל ערוצי החינוך. חינוך הבית ספרי והחינוך החוץ בית ספרי (ההגדרה הנכונה לחינוך המשלים).

עיקרו של החינוך לטעמי הינו ראיית הילד/הצעיר כבוגר. כדברי יאנוש קורצק.
בסיס החינוך הינו האמונה באדם\ האדם הקטן/הצעיר. האמונה כי בכל אדם יש את היכולת לצמוח, ללמוד,  להעניק מעצמו ולהשפיע על החברה סביבו.

מרכיבי החינוך לטעמי  הינם, אמונה באדם, כבוד הדדי,  הערכה , אהבה ודוגמא אישית . כאשר כלל מרכיבים אלו קיימים במלאכת החינוך, ניכר כי הצעירים המתחנכים  ייחושו זאת ו"יעניקו " פידבק שכזה אל עולם החינוך, עולם הלמידה, העולם  המחנך והחברה.
הדוגמא אישית הינה כלל מרכזי בחיי היום יום ובטח אל מול תפישת החינוך בעניי. הצעירים עסוקים בהגדרת האני העצמי שלהם אל מול דמויות המתנהלות ראוי ונכון לטעמם,  דמות הבוגר שפוגש הנער, המשמשת לו כמודל לחיקוי מרכזי בגיבוש חייו.

יש מי שיאמר על תופעת המודל לחיקוי, כי "אם כך, הצעיר בבסיסו אינו רק חקיין ללא דעה". ברצוני להתעמת עם הטענה זו שכביכול העולה מערך הדוגמא האישית.  בחירתו של הילד/הצעיר להידמות לבוגר כזה או אחר נובעת מהבנתו את הנכון  והראוי . הצעיר אינו חקיין, הוא כלל אינו מקבל את הדברים כפי שהם. הוא בוחן, שואל, מברר, מקשה ומתריס וכאשר מבין את אמיתות העניין וכי אין המדובר בחיזיון עיניים, מחליט הצעיר לאמץ לחייו את הערכים  והנורמות העולות מהתנהגות הבוגר המשמש לו כדוגמא לכך.

"המורה לא מספיק מחנכת את הילד שלי" אמירה הורים בעייתית בעניי.  חינוך הילדים הינו בחזקת ובאחריות ההורים, תפקיד בית הספר וצוות ההוראה לטעמי הינו לענות להרחיב ולהחיות את סקרנותו של הצעיר. בבית הספר יש לעסוק בחידוד חשיבתו של הילד ובפיתוח מכלול ערכיו,  אותם ערכים העתידים לשרת את החברה. תפקיד הקהילה/החברה  בהקשר לחינוך, הוא בלהיות המקום בו ניתן לצעיר לבוא לידי ביטוי. מקום בו הוא מממש את סל ערכיו ומחשבותיו העולים מחיי היום יום.

עקרונות החינוך ומטרתו לטעמי הינו כלי למימוש שוויון הזדמנויות. אין הכוונה לאפשר לכלל הלומדים מערכת למידה שווה  המעניקה בגרות אחידה וזאת לצורך שילובו של התלמיד בהשכלה הגבוהה. עקרון שוויון ההזדמנות להבנתי מדבר על הרחבת מניפת הכיוון ומרחב הבחירה לצעיר.    מציאות בה הצעיר יהיה אחראי לגורלו וביכולתו לבחור את כיוון חייו, מתוך סל כיוונים רחב של אפשרויות שאינו  מצומצם ומשום שהחברה הסלילה אותו לשם. כל שיעסוק בחייו הבוגרים יוחלט ע"י הצעיר מתוך רצונו ומתוך יכולת בחירה ממגוון תחומים רחב ולא כפעולה של ברירת מחדל .

על הצעיר להתאמץ. המצב בו מגישים לצעיר את הדברים על מגש של כסף כי הוריו יכולים או לחלופין שירותי הסעד והרווחה מגישים לו את השירותים כי הינו נצרך, הם לטעמי עיקר בעיות החינוך בימינו.
כלל איני מאמין רק בטיפול. אכן ישנם מקרי קיצון שיש לעבור לערוץ הטיפול , אך ברוב המקרים עדיין לטעמי יש ועדיף לבחור בערוץ החינוך. ערוץ חינוך העוסק  בדרישה והצבת מטרות ברורות העולות מפיו של הצעיר.  תחום החינוך היום מתערבב עם תחום הטיפול , מה שיוצר מציאות בה משמרים את המסכנות ואין מעניקים בפתרונות, את הכוח והעוצמה לילד/לצעיר לצאת במידת הצורך ממעגל זה. חינוך מיתוך אמונה באדם וביכולותיו יגיע עם אקט של דרישה, דרישה מכבדת. אקט של אי קבלת המושג אתה אינך יכול או שוב השאלה במה אפשר לעזור לך? אלה בו נקיים ונתמודד ביחד.

האמונות כפי שהוצגו בפניכן הינם מאבני הדרך אותם צוות המכינה והמכיניסטים מחיים מדי יום במסגרת כלל ערוצי הפעילות כפי שבאים לידי ביטוי במכינה. השיח במכינה הינו קידומו של אני מאמין חינוכי אישי אשר בא לידי ביטוי בתוך התהליך הקבוצתי ובטוח אופייה המיוחד של המכינה.
אצלנו כל אחד מן המכיניסטים במכינת גל הוא עולם ומלואו בעשייתם מציבים המכיניסטים מספר רב של מטרות בתחילת הדרך ובליווי של אנשי הצוות במכינה הם עומדים  ברובן, אנו מאמינים כי הבוגרות והבוגרים של המכינה   הם מלח הארץ, הבנות והבנים הכי טובים שיש לנו במדינה, הם אנשים אמיצים, מכיוון שבגיל כל כך צעיר הם קיבלו החלטה כל כך ייחודית, כל כך שונה , לעשות שנת מכינה. לתרום לקהילה, ולהתפתח , לקחת אחריות אישית ולעשות עשייה חברתית ובכך לממש את "האני מאמין החינוכי" הזורם בהם.
במהלך השנה - אנו סגל ההדרכה נפעל בכל העת על מנת לחזק את תחושת המסוגלות של כל אחד ואחת, להעצים את החוסן הנפשי של המכיניסטים , וניתן כלים להובלה ולאחריות כאשר השיטה החינוכית שלנו היא פשוטה - ציפיות גדולות,  דרישות גבוהות, התנסויות רבות, כלים לעשייה והרבה אמונה!




 

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים